<h1>שאילתות פרשת אמור שאילתא ק"ח</h1>
<h2>דף סז.</h2>
שאילתא דאסיר להון לדבית ישראל למיכל ראשית דמיפרשא בין משערי בין מחמרא בין מן כל פרי וחלתא דמיפרשא מאגנא דכתי' כל זר לא יאכל קדש וכהן דאית ליה עבד עברי אע"ג דנרצע הוא וקניה ליה כשכיר בעלמ' הוא ואסיר למיכל קדש דתניא [יבמות ע'. קדושין ד'.] תושב זה קנוי קנין עולם שכיר זה קנוי קנין שני' ודאי אית ליה עבד כנעני אכיל אי נמי בהמה אי אית ליה מותר להאכילה כרשיני תרומה דכתיב וכהן כי יקנה נפש קנין כספו ואפי' בתרומה בת ישראל שנשאת לכהן אכלה [כתובות נ"ז: קדושין ה'. י':] דאמר עולא דבר תורה ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה ולמה אמרו אינה אוכלת שמא ימזגו לה כוס בבית חמיה ותשקה לאחיה ולאחותיה מת בעלה אינה אוכלת ואם יש לה זרע אוכלת בשביל זרעה שנא' ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו ודאי מת והניחה מעוברת אינה אוכלת דתנן [יבמות ס"ז.] ילוד מאכיל עובר אינו מאכיל ואי לבתר הכי נשאת לישראל אע"ג דאית לה זרע מכהן לא אכלה מת ולה הימנו בן לא אכלה ודאי מת ברה מישראל אכלה בדיל ברה דמכהן מנלן דכתיב ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וגו' מעיקרא כהנת הואי ואכלה השתא דידה היא לא אכלה מעיקרא בדיל ברה הוא דאכלה השתא דמית ברה מישראל קא אכלה בדיל ברה דכהן [שם ס"ח: פ"ז.] דאמר רבי אבא אמר רב בת ובת ואפילו אית לה בני בנים כמאן דאית לה בנים דמי ואפילו פסולין דתניא [שם ע'.] זרע אין לי אלא זרע כשר זרע פסול מנין תלמוד לומר וזרע מכל מקום.
